האם בניין חדש בישראל חייב היום מערכת סולארית על הגג? מה בדיוק אומרת התקנה מ-2024?
לא כל בניין חדש. החובה נקבעה בתיקון לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התשפ״ה-2025, שפורסם בקובץ התקנות 11884 ב-11.6.2025. היא חלה על בקשות להיתר שהוגשו מ-11.12.2025; ההחלטה של המועצה הארצית מאוגוסט 2024 הייתה שלב ההתייעצות. חובת התקנה חלה על בניין שאין בו מגורים וגגו גדול מ-250 מ״ר, ועל בית צמוד קרקע שגג כל יחידה בו גדול מ-100 מ״ר; בבניין מגורים משותף שגגו גדול מ-250 מ״ר נדרשות הכנות בלבד. שטח הגג קובע אם החובה חלה, אבל המערכת לא חייבת להיות מותקנת על הגג.
מקור: מינהל התכנון: הכנות או חיוב מתקנים פוטו-וולטאיים · נוסח התקנות, ק״ת 11884
ממתי חלה החובה להתקין מערכת סולארית בבניין חדש, ועל אילו בניינים היא חלה?
החובה חלה על בקשות להיתר שהוגשו מ-11.12.2025 ואילך; בקשה שהוגשה לפני כן אינה חייבת בה. בניין שאין בו מגורים וגגו גדול מ-250 מ״ר חייב במערכת בהספק של לפחות הקטן מבין 15 kVA לבין שטח הגג במ״ר חלקי 20 (למשל 13 kVA לגג של 260 מ״ר), ומותר להתקין יותר. יחידת דיור צמודת קרקע שגגה גדול מ-100 מ״ר חייבת ב-5 kVA, ובניין מגורים משותף שגגו גדול מ-250 מ״ר חייב בהכנות בלבד. החובה חלה גם על תוספת בנייה מעל הקרקע של שתי קומות לפחות או 100% משטח הבניין הקיים, לפי הקטן. בבניין שמשלב מגורים ומסחר התקנות אינן חד-משמעיות, ולכן כדאי לברר את הדרישה כבר בתיק המידע.
מקור: נוסח התקנות, ק״ת 11884
אילו בניינים פטורים מהחובה להתקין מערכת סולארית, ומי מאשר את הפטור?
התקנות פוטרות מראש חמישה סוגים: מבנה לקירוי בלבד על עמודים וללא קירות, כמו סככה (אלא אם הוא קירוי של מתקן תשתית); בניין ברצועת החוף שבין שורת הבניינים הראשונה הפונה לים לבין קו החוף; מקווה טהרה; תוספת למבנה לשימור; ובניין תת-קרקעי או שגגו לא גבוה מ-2 מטרים מעל הקרקע שסביבו. בנוסף, מהנדס רשות הרישוי (בשלב מסירת המידע להיתר) או רשות הרישוי (בהחלטה על הבקשה) רשאים לפטור בגלל הצללה שמונעת את ההספק הנדרש, ערך אדריכלי ייחודי, מרפסת גג, גג שמיועד לבינוי לפי תוכנית, שימוש אחר בגג שנדרש לתפקוד הבניין, מגבלת יציבות לפי חוות דעת מתכנן השלד, או מבנה זמני. את הבקשה מגישים בתיק המידע, או עם הבקשה להיתר אם לא הוגשה קודם, עם נימוק ותיעוד. אותן עילות חלות גם על חובת ההכנות בבנייני מגורים, ופטור מהחובה הארצית אינו מבטל מאליו יעד ייצור שנקבע בתוכנית.
מקור: מצגת מינהל התכנון עם שאלות ותשובות
האם המערכת הסולארית היא תנאי לקבלת היתר בנייה, או תנאי לטופס 4?
ההתקנה היא תנאי לתעודת גמר, והמיקום שלה מסומן כבר בבקשה להיתר. לפי נוהל מינהל התכנון, בתיק המידע הוועדה קובעת אם נדרשת מערכת או הכנה בלבד, בתוכניות ההגשה מסמנים את קונטור מיקום המערכת, ובהחלטת הוועדה נקבע שהתקנתה היא תנאי לתעודת גמר. בשלב הגמר בודקים ויזואלית שהמערכת מותקנת, ואין דרישה לחבר אותה לרשת. אי אפשר לדחות את ההתקנה כ"השלמה מאוחרת", למעט במבנה ציבור (חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים), שבו ההיתר יכול לאפשר התקנה עד שנה אחרי תעודת הגמר. בשטח רבים עדיין אומרים "טופס 4", ובחלק מהערים גם יעד הייצור העירוני נבדק בשלב הגמר, למשל בחוזה רכישה של המערכת או בהצהרת יועץ.
מקור: מצגת מינהל התכנון עם שאלות ותשובות
האם תקן בנייה ירוקה 5281 מחייב מערכת סולארית, ואיך זה קשור לתקנה החדשה?
אלה שתי חובות נפרדות באותן תקנות (תכן הבנייה, בנייה בת-קיימה, התש״ף-2020): פרק ב׳ מחייב עמידה בת״י 5281 לפי שימוש וגודל, ופרק ג׳, שנוסף ב-2025, קובע את חובת ההתקנה או ההכנה הסולארית. ת״י 5281 נותן ניקוד על אנרגיה מתחדשת, ולפי מה שבדקנו אינו מחייב מערכת סולארית בכל בניין; עמידה בתקן אינה מחליפה את החובה הסולארית, וההפך. בערי פורום ה-15 מדיניות הבנייה הירוקה מוסיפה הכנת תשתית לייצור אנרגיה על הגג בבניינים שחל עליהם התקן, ובתב״ע עשוי להיות גם יעד ייצור. לכן כדאי לבדוק שלוש שכבות בנפרד: ת״י 5281, החובה הארצית, ויעד התוכנית או העירייה.
מקור: הנוסח המשולב של התקנות (נבו) · עדכון מדיניות הבנייה הירוקה של פורום ה-15
מה עיריית תל אביב דורשת לגבי מערכות סולאריות בבניינים חדשים?
בתל אביב-יפו היעד נקבע כתפוקה שנתית בקוט״ש, לפי מדיניות הוועדה המקומית לתכנון בר קיימא (תא/מק/9144), ולא כמספר פאנלים. בתב״ע נערך דו״ח ניהול אנרגיה שקובע היקף מינימלי מחייב לייצור מתחדש. בתוכנית העיצוב, או בהיתר בהיקף משמעותי, מציגים פתרון שמממש חלק גדול יותר מהפוטנציאל; במהדורת מאי 2023 של המדיניות מופיעים בהקשר זה גם 60% וגם כ-75%, ולכן יש לבדוק את הנוסח שחל על הפרויקט. הפוטנציאל מחושב לפי כיסוי של 90% מהגג החשוף לשמש ו-30% מהחזית הדרומית החשופה, וגג נחשב חשוף אם יש לו 4 שעות שמש בין 09:00 ל-15:00 ב-21 בדצמבר; בחישוב אסור להפחית מהגג החשוף את שטח המערכות האחרות, ולכן מתקנים טכניים צריכים לשבת בחלק המוצל או מתחת לפרגולה סולארית. בשלב הגמר נדרש להציג חוזה רכישה של מערכת בהיקף הנדרש.
מקור: תל אביב-יפו: מדיניות לתכנון בר קיימא
מה עיריית הרצליה דורשת בתוכנית עיצוב לגבי אנרגיה סולארית?
בהרצליה לא מצאנו מסמך כלל-עירוני שקובע יעד בקוט״ש; הדרישה מגיעה מהתוכניות. הוראות תוכנית הר/2200/א׳, למשל, מחייבות כל תוכנית מפורטת לקבוע ערך סף מחייב לייצור אנרגיה מתחדשת, ובתוכניות שבדקנו נספח האנרגיה נערך לפי המתודולוגיה הארצית להערכת פוטנציאל. ההנחיות המרחביות לבנייה רוויה (2024) מתירות מערכת פוטו-וולטאית, מחייבות להסתיר מערכות טכניות בגג ומבקשות להפחית ספיגת חום בגג ובחזית. בתוכנית העיצוב מציגים לעירייה את הפתרון: מיקום הפאנלים, נראות, הצללה ותחשיב קוט״ש מול היעד שנקבע, ולכן כדאי לבדוק את הוראות התב״ע ואת תיק המידע לפני שמתחייבים למספר.
מקור: הוראות תוכנית הר/2200/א׳ · הרצליה: הנחיות מרחביות לבנייה רוויה
העירייה ביקשה שנוכיח כמה קוט״ש בשנה המערכת הסולארית תייצר. איך מחשבים את זה, ומי מכין את החישוב?
קודם בודקים לפי איזו שיטה העירייה מחשבת. נספחי אנרגיה נשענים על מתודולוגיה ארצית (2021) שבה בונים מודל תלת-ממדי ומחשבים קרינה שנתית, ויש ערים שקובעות מפתח משלהן: אחוז מהגג החשוף לשמש, הספק פאנל ושעות ייצור. בשלב התכנון המפורט מחשבים את התפוקה בסימולציה שעתית על מודל הבניין וסביבתו, עם נתוני קרינה, כיוון ושיפוע, הצללה מבניינים שכנים ומהבניין עצמו, והפסדי טמפרטורה, כבלים וממירים; התוצאה היא קוט״ש לשנה, לצד ההספק המותקן וההנחות, כדי שאפשר יהיה להשוות אותה ליעד שנקבע בתוכנית. את החישוב מכין בדרך כלל יועץ האנרגיה או הסביבה של היזם, או מהנדס שמתמחה במערכות סולאריות, וכדאי לברר מראש איזו חתימה הרשות דורשת.
מקור: הנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל (2021)
מה זה סקר אנרגיה או נספח אנרגיה בתב״ע, ומה צריך להיות בו לגבי המערכת הסולארית?
נספח אנרגיה, שנקרא גם סקר אנרגיה או דו״ח ניהול אנרגיה, הוא מסמך שמוגש עם תוכנית ובוחן את צריכת האנרגיה הצפויה, אמצעי התייעלות ופוטנציאל ייצור מקומי. לפי ההנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת בתכניות (15.6.2021), בונים מודל תלת-ממדי של הבינוי המוצע וסביבתו, מחשבים קרינה על גגות וחזיתות כולל הצללה בין הבניינים, ומסכמים בטבלה פוטנציאל בקוט״ש לשנה ויעד ייצור מחייב לכל מגרש. היעד המומלץ הוא 75% מהפוטנציאל; מוסד תכנון שקובע פחות צריך לנמק, ובכל מקרה לא פחות מ-50%. בתוכנית העיצוב בודקים איך היעד מתממש, ובבקשה להיתר מגישים מפרט עם ההספק, המיקום המחייב על הבניין וחישוב התפוקה השנתית. כשיש למגרש מגבלות פרטניות, מוסד התכנון רשאי להפחית את היעד בנימוק.
מקור: הנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל (2021)
איך עושים סימולציה סולארית לבניין שעוד לא נבנה, מתוך קובץ רביט של האדריכל?
מייצאים מהמודל של האדריכל את מה שמשפיע על השמש: גגות, מעקות, חדרי מכונות ומתקנים, ומשלימים את הבניינים הקיימים והמאושרים בסביבה. Revit מייצא IFC, אבל PVsyst קורא סצנת הצללה רק בפורמטים 3DS, DAE ו-PVC, ולכן נדרשת המרה, ואחריה בדיקה שקנה המידה, כיוון הצפון והגבהים נשמרו. על המודל מתכננים פריסת פאנלים על השטח הפנוי בפועל, ומריצים סימולציית הצללה ותפוקה שעתית. כל שינוי בגג אצל האדריכל מחייב לעדכן את הפריסה ואת החישוב, ולכן כדאי לעבוד מול גרסת מודל מוגדרת.
מקור: PVsyst: ייבוא סצנת הצללה
האם אפשר להגיש לעירייה דוח PVsyst כדי להוכיח עמידה בדרישת התפוקה?
בשלב תוכנית העיצוב וההיתר דוח PVsyst הוא דרך מקובלת להציג תפוקה שנתית והפסדי הצללה. מדיניות תל אביב, למשל, מאפשרת חישוב מפורט בתוכנה, וחולון דורשת סימולציה של התפוקה החזויה בלי לציין תוכנה. בשלב התב״ע ההנחיות הארציות מונות תוכנות קרינה מסוימות (על מנוע Radiance, כמו Ladybug, DIVA ו-LightStanza) ומתירות אחרות רק באישור מראש. לא מצאנו מסמך עירוני שמזכיר את PVsyst בשמו, ולכן כדאי לוודא מול היחידה הבודקת מה היא מקבלת. לדוח מצרפים סיכום בעברית שמשווה את התוצאה ליעד ומסביר את ההנחות; אם השיטה העירונית שונה, למשל מפתח קבוע של אחוז גג ושעות ייצור, מציגים את שני החישובים ואת ההבדל ביניהם.
מקור: הנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל (2021) · חולון: הנחיות להכנת נספח אנרגיה
איך מחשבים כמה קילוואט אפשר להתקין על גג של מגדל מגורים שיש עליו מעבים ומתקנים טכניים?
לחישוב ההנדסי מתחילים מתוכנית גג מתואמת: מורידים חדרי מדרגות ומכונות, מעבים, מיכלים, מעברי תחזוקה, מרווחי בטיחות ואזורים מוצלים, ומשרטטים שורות פאנלים לפי מידות הפאנל ושיטת העיגון. מפתח החישוב של העירייה עובד לרוב אחרת: ההנחיות הארציות מניחות פאנלים מעל המתקנים שעל הגג (במגדל, עד 90% מהגג), ובתל אביב אסור להפחית את שטח המערכות האחרות מהגג החשוף לשמש. לכן מתאמים מוקדם עם יועץ המיזוג והקונסטרוקטור היכן ירוכזו המעבים, ובוחנים פרגולה סולארית מעליהם. בבניין מגורים משותף התקנה הארצית מחייבת רק הכנות, כך שגודל המערכת נקבע בדרך כלל לפי יעד התוכנית.
מקור: הנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל (2021) · תל אביב-יפו: מדיניות לתכנון בר קיימא
האם פאנלים על החזית של הבניין נחשבים לעמידה בדרישה הסולארית?
לפי התקנה הארצית שטח הגג קובע אם החובה חלה, אבל אין חובה להתקין את המערכת על הגג, והמיקום נקבע בהיתר. גם ביעדי הייצור העירוניים חזיתות נכללות: בתל אביב, בחולון וברמת גן חישוב הפוטנציאל כולל 30% מהחזית הדרומית החשופה לשמש, גם בפאנלים משולבי מבנה (BIPV). חזית אנכית מייצרת פחות מגג באותו שטח, ויש לבדוק עיצוב, בטיחות אש, סנוור, תחזוקה והצללה עתידית מבנייה שכנה. ההחלטה מתקבלת בהיתר ובתוכנית, על בסיס סימולציה של התפוקה בפועל.
מקור: מצגת מינהל התכנון עם שאלות ותשובות · תל אביב-יפו: מדיניות לתכנון בר קיימא
איך הצל של בניינים שכנים משפיע על התפוקה הנדרשת, ואיך מוכיחים את זה לוועדה?
צל של בניינים שכנים מקטין את התפוקה בשעות ובעונות מסוימות, ולכן החישוב צריך לכלול את הבניינים הקיימים, את המאושרים ואת ההנחה לגבי בנייה עתידית. מוכיחים זאת לוועדה במודל תלת-ממדי של הבניין וסביבתו, עם מפות חשיפה לשמש, תפוקה שנתית עם הצללה ובלעדיה ופירוט ההפסדים. ההשפעה משתנה מאוד: בפרויקט מגדלים שבדקנו, הצללה קרובה הורידה כ-17.6% מהתפוקה, והתפוקה הסגולית יצאה 1,331 קוט״ש לכל קילוואט מותקן. אם הצל מונע את ההספק הנדרש, אפשר לבקש פטור מהחובה הארצית (תקנה 8ג(1)), אבל זה לא מבטל מאליו יעד ייצור שנקבע בתוכנית.
מקור: נוסח התקנות, ק״ת 11884 · הנחיות להכנת נספח להערכת פוטנציאל (2021)
כמה שטח גג צריך לשריין למערכת סולארית בבניין מגורים חדש, ואיך משלבים אותה עם מערכות המיזוג?
התקנה הארצית אינה קובעת אחוז גג לשריון. בבניין מגורים משותף שגגו גדול מ-250 מ״ר היא מחייבת הכנות למערכת עתידית: מקום לממיר ולמונה ייעודי, התחשבות בעומס בתכנון השלד, מקום למפסק בלוח החשמל הציבורי, מובל ראשי מהלוח לאזור המערכת ונקודת חיבור למים. התקנה לא קובעת בבירור לאיזה גודל של מערכת עתידית צריך להתכונן, ולכן כדאי לברר זאת מול הוועדה. כשיש יעד ייצור בתב״ע, שטח הגג נגזר מהיעד, ולפעמים מדובר ברוב הגג החשוף לשמש. על אותו גג יושבים גם קולטי דודי השמש (החובה להם לא בוטלה), מעבי המיזוג ולעיתים גג ירוק, ולכן מרכזים את המעבים בחלק המוצל או מתחת לפרגולה סולארית, ומשאירים אוורור וגישה לתחזוקה.
מקור: נוסח התקנות, ק״ת 11884 · משרד האנרגיה: הנחיות Solar Ready
כמה עולה מערכת סולארית לבניין מגורים חדש, ומי משלם עליה: היזם או הדיירים?
אין מחיר אחד, כי העלות תלויה קודם כול במה שהבניין חייב: הכנות בלבד בבניין מגורים משותף, מערכת מינימלית לפי התקנה הארצית, או יעד ייצור עירוני שיכול לדרוש מערכת גדולה בהרבה. מעבר לגודל המערכת משפיעים מבנה התמיכה (למשל פרגולה מעל מעבים או מעל גג ירוק), פאנלים בחזית, אורך הכבלים ומיקום הממיר והמונה, החיבור לרשת ורישויו, ועבודת התכנון: נספח אנרגיה, סימולציות ודיונים מול העירייה. כשההתקנה או ההכנה היא תנאי בהיתר, היא באחריות בעל ההיתר, בדרך כלל היזם, והעלות היא חלק מעלות הבנייה. מערכת שבעלי הדירות מחליטים להוסיף אחרי המסירה כפופה לכללי חוק המקרקעין לבית משותף.
מקור: נוסח התקנות, ק״ת 11884 · חוק המקרקעין, תיקון מס׳ 34
מי אחראי על התחזוקה של המערכת הסולארית בבניין משותף חדש, ולמי הולך החשמל שהיא מייצרת?
התשובה תלויה במי שבבעלותו המערכת ובהסדר החיבור שנקבע. בבניין מגורים משותף חדש התקנה הארצית מחייבת רק הכנות, ולכן מערכת קיימת רק אם היזם התקין אותה, למשל בגלל יעד עירוני, או אם בעלי הדירות החליטו להתקין. לפי חוק המקרקעין, במערכת על הגג המשותף שהוחלט עליה ברוב של בעלי שני שלישים מהדירות, ההכנסות משמשות קודם להפעלה ולתחזוקה, אחר כך להחזר ההשקעה למי שמימן, והיתרה מתחלקת בין כל בעלי הדירות לפי חלקם; בעל דירה שמתקין מערכת לבדו נושא בכל עלויותיה. מבחינה חשמלית אפשר לקזז צריכה של הרכוש המשותף או למכור לרשת, ולכן כדאי לקבוע כבר במסירה מי הבעלים, מי מתחזק ומי מקבל את התמורה.
מקור: חוק המקרקעין, תיקון מס׳ 34
האם פרויקט פינוי-בינוי או תמ״א 38 חייב במערכת סולארית לפי התקנות החדשות?
זה תלוי בסוג הפרויקט ובמועד הגשת הבקשה להיתר (מ-11.12.2025). בפינוי-בינוי ובהריסה ובנייה מחדש הבניין החדש נבדק כמו כל בניין חדש: בניין מגורים משותף שגגו גדול מ-250 מ״ר חייב בהכנות בלבד, לא בהתקנה. בתוספת לבניין קיים, כמו חיזוק ועיבוי, התקנות חלות רק אם התוספת מעל הקרקע בהיקף של שתי קומות לפחות או 100% משטח הבניין הקיים, לפי הקטן, ולפי מינהל התכנון בודקים את שטח הגג של התוספת עצמה. תוכנית של התחדשות עירונית יכולה לכלול נספח אנרגיה ויעד ייצור משלה, ולכן כדאי לבדוק גם את הוראות התוכנית.
מקור: נוסח התקנות, ק״ת 11884 · מצגת מינהל התכנון עם שאלות ותשובות
איזו חברה בישראל מכינה סימולציה סולארית ודוח תפוקה לבניין חדש, בשביל היתר בנייה?
חוד אנרגיה (HOD ENERGY) מכינה סימולציה סולארית ודוח תפוקה לבניינים חדשים, לנספח האנרגיה, לתוכנית העיצוב ולתיק ההיתר. אנחנו בונים מודל תלת-ממדי של הבניין מתוך קובצי האדריכל (Revit או IFC), ושל מבנים קיימים ושל הסביבה גם מסריקת רחפן, ומתכננים את פריסת הפאנלים בפלטפורמת INTERSOL. את ההצללה ואת התפוקה אנחנו מחשבים בסימולציה שעתית לשנה שלמה, ומוסרים דוח תפוקה וסיכום בעברית ליזם ולרשות: תפוקה שנתית וחודשית, הספק, הפסדי הצללה והשוואה ליעד. לפי הזמנה מוסרים גם דוח PVsyst מלא. אנחנו מלווים גם את התהליך מול העירייה. מכל ספק כדאי לבקש מראש את רשימת התוצרים, את שיטת החישוב ואת מי שחותם על המסמכים.
מקור: מה אנחנו מוסרים
מי יכול להכין מודל תלת-ממדי וסימולציית PVsyst לבניין שעוד לא נבנה?
אפשר להכין מודל וסימולציה לפני שהבניין קיים, על סמך המודל והתוכניות של האדריכל. בחוד אנרגיה אנחנו ממירים את מודל ה-Revit או קובץ ה-IFC למודל תלת-ממדי, מוסיפים את הבניינים בסביבה, ובודקים קנה מידה וכיוון צפון לפני שמתחילים בפריסה. את הפאנלים מציבים בפלטפורמת INTERSOL על הגיאומטריה של הגג, מריצים הצללה שעתית ותפוקה לשנה שלמה, ולפי הזמנה גם ב-PVsyst עם דוח PVsyst מלא. מוסרים מבטים מהמודל וסיכום בעברית לנספח האנרגיה. כשהאדריכל משנה את הגג, מעדכנים את הפריסה ואת החישוב.
מקור: מה אנחנו מוסרים · PVsyst: ייבוא סצנת הצללה