תכנון והנדסה

תכנון חשמלי למערכת סולארית: סטרינגים, ממירים, הגנות וחד־קווי

תכנון חשמלי של מערכת סולארית קובע כמה פאנלים מחברים בכל סטרינג, איזה ממיר, אילו הגנות וכבלים ואיך מאריקים. בסופו יש סט תוכניות, ובהן חד־קווי DC ו־AC, שהחשמלאי מתקין לפיו והבודק בוחן מולו את המיתקן לפני ההפעלה.

מאת מני קריכלי, מהנדס חשמלעודכן 12 דקות קריאה

מני קריכלי ואיש צוות עוברים על תוכניות חשמל, וצוות חוד אנרגיה עובד בלוחות החשמל ברקע

בקצרה

  • תכנון חשמלי קובע איך הפאנלים מתחברים לממיר, ואיך הממיר מתחבר בבטחה לרשת: סטרינגים, ממיר, הגנות, כבלים, הארקה ותוכנית חד־קווית ל־DC ול־AC.
  • אורך הסטרינג נקבע לפי חלון המתח של הממיר. בקור מתח הריקם עולה, ולכן מחשבים לפי הטמפרטורה הנמוכה באתר ולפי מקדמי הטמפרטורה בדף הנתונים של הפאנל.
  • הנחיות מינהל החשמל קובעות את הבסיס: חתך מוליכי ה־DC לפי הזרם הקצר והבידוד שלהם לפי מתח הריקם, מפסק בכניסת ה־DC של הממיר, מפסק ראשי עם שלט בצד ה־AC, והארקה לפס השוואת הפוטנציאלים.
  • רק בעל רישיון חשמלאי מתאים רשאי לתכנן מיתקן פוטו־וולטאי. לפני ההפעלה הראשונה המיתקן נבדק בידי חשמלאי בודק, מול התוכניות: חד־קווי, פריסת ציוד ותוכנית הארקות.
  • בסט התוכניות המלא של חוד אנרגיה יש תוכנית סטרינגים, קיר ממירים, תוכנית הארקות וחד־קווי DC ו־AC.

מה כולל תכנון חשמלי למערכת סולארית?

התכנון החשמלי הוא שלב אחד בתכנון מערכת סולארית. הוא מתחיל כשפריסת הפאנלים על הגג כבר נקבעה, ומסתיים בסט תוכניות: החשמלאי מתקין לפיהן, והבודק משווה אליהן את המיתקן. בדרך מחליטים כמה פאנלים בכל סטרינג ולאיזו כניסה של הממיר הוא מתחבר, איזה ממיר ובאיזה גודל, אילו נתיכים, מנתקים ומגני מתח צריך, איזה חתך לכל כבל, ומה מאריקים ואיך.

מה אומרת ההסדרה

חוק החשמל מגדיר גם עריכת תוכניות טכניות כ״עבודת חשמל״, שדורשת רישיון. הנחיות מינהל החשמל להתקנת מיתקן פוטו־וולטאי (2022) קובעות שרק חשמלאי יתכנן, יתקין ויבדוק מיתקן כזה (סעיף 2), ותקנות הרישיונות קובעות מה כל רישיון רשאי לתכנן: חשמלאי הנדסאי עד 630×3 אמפר, וחשמלאי מהנדס כל תוכנית.

מספרי הסעיפים במאמר הם לפי נוסח 2022 של ההנחיות. אותו קובץ מתפרסם גם בעמוד ההיתרים של מינהל החשמל, שעודכן באפריל 2026, ושם כדאי לבדוק לפני ביצוע שלא עלה נוסח חדש.

איך מחשבים כמה פאנלים בסטרינג?

סטרינג הוא שורת פאנלים שמחוברים בטור, ולכן המתחים שלהם מצטברים. לכל כניסת MPPT בממיר יש חלון מתח, והסטרינג צריך להישאר בתוכו בכל עונה:

  • בקור מתח הריקם (Voc) עולה. גם בבוקר החורף הקר ביותר באתר, אסור שמתח הסטרינג יעבור את המתח המרבי של כניסת הממיר, וגם לא את המתח שהכבלים, המחברים והמנתקים מדורגים אליו.
  • בחום המתח יורד. ביום קיץ חם מתח העבודה צריך להישאר בטווח ה־MPPT של הממיר, אחרת הממיר מאבד ייצור.
  • גם הזרם נבדק: זרם הסטרינג צריך להתאים לזרם המרבי של הכניסה, במיוחד כששני סטרינגים חולקים כניסה אחת.

לכן לא מחשבים לפי המתח הנומינלי, אלא לפי מקדמי הטמפרטורה שבדף הנתונים של הפאנל ולפי טווח הטמפרטורות של האתר.

דוגמה להמחשה, במספרים עגולים

נניח פאנל שמתח הריקם שלו 50 וולט בתנאי תקן (25°C), ושהמתח הזה עולה ב־0.3% על כל מעלה שהטמפרטורה יורדת. ב־0°C, 25 מעלות מתחת לתנאי התקן, המתח עולה ב־7.5%, לכ־53.8 וולט. עשרים פאנלים כאלה בטור הם 1,000 וולט על הנייר, אבל כ־1,075 וולט בבוקר חורפי, יותר ממה שכניסה של 1,000 וולט מתירה. סטרינג של 18 פאנלים, כ־968 וולט, נשאר מתחת לגבול.

אחר כך מחלקים את הסטרינגים בין הכניסות. פאנלים באותו כיוון, באותה זווית ועם צל דומה עוברים לאותה כניסה, וסטרינגים שמחוברים במקביל לאותה כניסה צריכים להיות באותו אורך. במערכת עם אופטימייזרים מספר הפאנלים המותר בסטרינג נקבע לפי הוראות היצרן. איך הצל משפיע על החלוקה, במאמר הצללה במערכת סולארית.

תוכנית סטרינגים של בית פרטי: שני סטרינגים בצבעים על גג רעפים, עם הקודים 1.1.19 ו־1.2.16, מקרא וטבלת נתוני הפרויקט
תוכנית סטרינגים מתוך תיק ביצוע (בית פרטי, 22.1 kWp, עם אופטימייזר לכל פאנל). הקוד 1.2.16 פירושו ממיר 1, סטרינג 2, 16 פאנלים. לחצו להגדלה.
טיפ מהשטח

החליפו דגם פאנל אחרי התכנון, אפילו בהספק דומה? חשבו את הסטרינגים מחדש. מתח הריקם, הזרם וההספק של כל כניסה משתנים, וטבלת הסטרינגים צריכה לשקף את הפאנל שמותקן בפועל.

איך בוחרים ממיר, ומה זה יחס DC/AC?

מצד ה־AC, הספק הממיר צריך להתאים לגודל החיבור ולהספק שאושר. ממיר יכול להיות מכויל להספק נמוך מהנקוב, ובטופס הבדיקה של המיתקן ההספק המותקן נרשם לפי כיול הממירים.

מצד ה־DC, היחס בין הספק הפאנלים להספק הממיר נקרא יחס DC/AC, או מקדם העמסה. יחס גבוה מ־1 מקובל, כי הפאנלים מגיעים להספק הנקוב רק בשעות מעטות: חום, זווית, לכלוך והפסדים מורידים אותו. כשהיחס גבוה מדי, הממיר חותך את שיא הצהריים והייצור הזה הולך לאיבוד. זו החלטה כלכלית, וסימולציית PVsyst מראה כמה ייצור נחתך בכל יחס.

  • ציוד מאושר. ממירים ופאנלים צריכים להיות מאושרים בידי מכון התקנים, וזה אחד מתנאי הסף של חברת החשמל לבדיקת בקשת חיבור. את דגם הממיר בודקים בטבלת המהפכים של מכון התקנים.
  • חד־מופעי או תלת־מופעי. לפי סעיף 2 בהנחיות, הספק של מיתקן חד־מופעי לא יעלה על 5 קו״א.
  • מיקום. ממיר מותקן במקום נגיש ונוח לתפעול ולתחזוקה, לפי הוראות היצרן (סעיף 12). ממיר בלי מרווח אוורור מוריד הספק בחום, ובבדיקות של מערכות קיימות מצאנו ממירים צמודים זה לזה, צמודים לגב הפאנל וחשופים לשמש (דוגמאות בתמונות).

הממיר גם מכוונן לרשת: תחום מתח ותדר, השהיה לפני חיבור מחדש וקצב עליית הספק, לפי מסמך ההנחיות של חברת החשמל לכוונון מהפכים. במסמך נקבעת השהיה של 5 דקות לפני שהממיר חוזר לרשת אחרי ניתוק, וזו גם ברירת המחדל בסעיף 13 בהנחיות. בחוות דעת שכתבנו מצאנו ממירים שחזרו לרשת אחרי כ־30 שניות. בממיר היברידי עם סוללה, לוח שמוזן מיציאת הגיבוי צריך להיות נפרד חשמלית מהלוחות שמוזנים מהרשת, עם שלט אזהרה (סעיף 14). עוד על כך בעמוד אגירה סולארית.

הגנות בצד ה־DC: נתיכים, מנתקים ומגני מתח

מתח ה־DC של הפאנלים לא נעלם כשמנתקים את הרשת: כל עוד יש אור, הסטרינג תחת מתח. לכן ההגנות בצד הזה נקבעות בתכנון. ההנחיות קובעות, בין השאר:

  • מוליכים. החתך של מוליכי ה־DC עד הממיר נקבע לפי הזרם הקצר המצרפי הצפוי לעבור בהם, והבידוד לפי מתח הריקם המרבי של הסטרינג (סעיף 3).
  • ברקים ומתח יתר. המתכנן קובע אם נדרשת הגנה מפני ברקים ומתחי יתר, ואיזו, לפי סוג המיתקן, המיקום ותנאי ההתקנה (סעיף 9).
  • נתיכים. המתכנן קובע אם נדרשים נתיכים לסטרינגים, לפי מספר הסטרינגים, חתך המוליכים והזרם הקצר המרבי (סעיף 10).
  • ניתוק. בלוח איסוף סטרינגים מותקן מנתק דו־קוטבי ראשי, ובכניסת ה־DC של הממיר מפסק שמנתק את כל הסטרינגים שלו. המפסק יכול להיות חלק מהממיר (סעיף 10).
  • מיקום. לוח שמוזן ישירות מהפאנלים ממוקם בטווח ראייה מהם, או שאפשר לנעול את אמצעי המיתוג שבו במצב מופסק (סעיף 6).

בגיליון שלהלן רואים איך זה מתורגם לשרטוט. לכל כניסה של הממיר יש קופסת DC עם מנתק ומגן מתח יתר שמחובר להארקה. נתיכים יש רק בקופסאות שבהן שני סטרינגים מחוברים במקביל לאותה כניסה: שם תקלה בסטרינג אחד יכולה לקבל זרם הפוך מהסטרינג השכן, והנתיך מגן על המוליך.

חד־קווי DC של גג מסחרי: שני ממירים, ולכל כניסה קופסת DC עם מנתק ומגן מתח יתר, ונתיכים בקופסאות שבהן שני סטרינגים מחוברים במקביל
חד־קווי DC מתוך תיק ביצוע (גג מסחרי, 267.8 kWp): קופסת DC לכל כניסה, ונתיכים רק היכן ששני סטרינגים חולקים כניסה. לחצו להגדלה.

מעל 60 וולט של מתח ריקם (30 וולט בחצרים חקלאיים) נדרשים גם אמצעים נוספים להגנה בפני חישמול בצד ה־DC: ציוד סוג II בלבד, כלומר בבידוד כפול או מוגבר, משגוח שמודד את התנגדות הבידוד לפני כל הפעלה ולפחות פעם ביום, ובממיר בלי הפרדה גלוונית גם משגוח לזרם פחת. לפי פרק ז׳ בהנחיות, המשגוחים יכולים להיות חלק מהממיר. דרישות התכן של צד ה־DC, מהחיווט ואמצעי ההגנה ועד המיתוג וההארקה, מופיעות בת״י 62548, דרישות תכן עבור מערכים פוטו־וולטאיים.

שימו לב

בבדיקות שערכנו ב־37 אתרים, ב־31 מהם לא היו קופסאות DC ליד הפאנלים, וב־30 לא היה לוח מיתוג DC ליד הממירים. ההנחיות לא מחייבות קופסה כזו בכל מערכת, אבל היא מאפשרת לנתק את המתח הישר ליד הפאנלים, ובדרך כלל יושבת בה גם ההגנה מפני מתח יתר. התמונות בעמוד ליקויים במערכת סולארית. גם הכבאים צריכים לדעת איפה יש DC: הוראת נציב כבאות 543 דורשת שילוט לממיר ושלט אזהרה ממתח DC לאורך הקו, והפירוט במאמר בטיחות אש במערכת סולארית.

צד ה־AC: מהממיר ועד נקודת החיבור

מהממיר ממשיכים בזרם חילופין אל הלוח הראשי של המבנה, ובמערכת גדולה גם דרך לוח איסוף ממירים ולוח מונה ייצור. ההנחיות קובעות כאן כמה נקודות קבועות:

  • מפסק ביציאת הממיר. מפסק אוטומטי בטווח ראייה מהממיר, עד 3 מטרים ממנו. כשיש הגנה מפני זרם קצר, אפשר במקומו מפסק או מנתק עומס, בתנאים, למשל כשאורך המוליכים עד לוח ה־AC לא עולה על 25 מטרים (סעיף 11).
  • מפסק ראשי. לכל מיתקן, או לכל חלק שפועל עצמאית, מפסק ראשי בצד ה־AC, במקום נוח לגישה, עם שלט ״מפסק ראשי של מיתקן פוטו־וולטאי״ באותיות לבנות על רקע אדום (סעיף 7).
  • ניתוק משותף. במבנה עם מיתקן סולארי ומיתקן צריכה מותקן אמצעי שמנתק את שניהם בבת אחת, אלא אם המפסקים הראשיים שלהם סמוכים ובטווח ראייה זה מזה (סעיף 8).
  • מפסק פחת. מפסק פחת בקו הזינה לממיר, או ללוח שאליו מחוברים כמה ממירים, יהיה מטיפוס B לפי ת״י 62423, למעט חריגים, למשל כשיצרן הממיר מצהיר על הפרדה גלוונית בין ה־DC ל־AC (סעיף 19).

את הלוחות עצמם מייצרים לפי ת״י 61439 חלק 2, ומהדורת 2025 שלו חלה במפורש גם על לוחות פוטו־וולטאיים.

גם גודל המערכת משנה את צד ה־AC. במיתקן משולב בחיבור של מעל 100 אמפר ועד 910 אמפר, חברת החשמל מפרסמת הנחיות ליועץ החשמל על מונה הייצור, שארונו ממוקם ככלל צמוד לחיבור הצריכה, עם אמצעי ניתוק בכניסה למונה וביציאה ממנו. מעל 100 קו״ט, תשובת המחלק יכולה להגביל את ההזרמה לרשת, וההגבלה נעשית בממסר כיווני. ובמיתקן שהספקו מעל 630 קו״א נדרש גם רשם הפרעות (סעיף 15).

חד־קווי AC של גג מסחרי: שני ממירים, לוח איסוף ממירים, לוח מונה ייצור עם מנתק לפניו ואחריו, ומפסק ראשי סולארי בלוח הראשי עם שלט אזהרה
חד־קווי AC של אותו פרויקט: לוח איסוף, לוח מונה ייצור עם מנתק לפניו ואחריו, ומפסק ראשי סולארי בלוח הראשי. לחצו להגדלה.

כבלים והפסדים: איך בוחרים חתך

חתך הכבל נקבע בשני שלבים. קודם הבטיחות: בצד ה־DC החתך לפי הזרם הקצר והבידוד לפי מתח הריקם, ובצד ה־AC החתך לפי הזרם ולפי ההגנה שמעליו. הבודק בוחן את התאמת חתך המוליכים לזרם הנקוב ולכיול ההגנות מפני זרם יתר.

אחר כך ההפסדים. בכל מטר של כבל הולכת לאיבוד מעט אנרגיה כחום: ההפסד גדל עם האורך ועם הזרם, וקטן כשהחתך גדל. בצד ה־DC מחשבים לכל סטרינג לפי האורך שלו עד הממיר, ובצד ה־AC מהממיר ועד נקודת החיבור. מפל מתח גדול בכבל ה־AC מעלה את המתח שהממיר רואה כשהוא מזרים, וממיר מפסיק להזרים כשהמתח חורג מהגבולות (סעיף 13), דווקא בשעות הייצור החזקות. מיקום הממיר משפיע על שני הצדדים: ממיר קרוב לפאנלים מקצר את ה־DC ומאריך את ה־AC. גם התוואי ותעלות הכבלים נקבעים בתכנון, כך שהכבלים יהיו מוגנים משמש ומפגיעה. בבדיקות בשטח רואים כבלי DC שלא נקשרו ומתחככים בשוליים חדים של תעלות, וכבלי אלומיניום שחוברו ישירות למפסק, בלי מתאם.

הארקה והשוואת פוטנציאלים

הארקה מחברת את החלקים המתכתיים של המערכת לנקודת ייחוס אחת, כדי שבתקלה לא יופיע מתח מסוכן על מסגרת של פאנל, על הקונסטרוקציה או על ארון, וכדי שההגנות ומגני המתח יעבדו. לפי סעיפים 16 ו־17 בהנחיות:

  • ציוד שצריך הארקה מתחבר לפס השוואת הפוטנציאלים של המבנה, ואותו פס משמש גם את צד ה־DC וגם את צד ה־AC.
  • צנרת מים לא משמשת מקור הארקה. אם המיתקן הקיים נשען עליה, מתקינים מערכת הארקה שאינה תלויה בה.
  • פאנל שאינו בבידוד כפול מוארק. בפאנל בבידוד כפול עם נקודת הארקה, המתכנן מחליט לפי הוראות היצרן.
  • הקונסטרוקציה מתחברת לפס במוליך נחושת של 16 ממ״ר לפחות (10 ממ״ר במיתקן עד 15 קו״ט), וגוף הממיר במוליך נחושת של 10 ממ״ר לפחות.

תקנה 25 בתקנות ההארקות מוסיפה שמוליך ההארקה צריך לעמוד בזרם הקצר המרבי, ושצריך להבטיח רציפות מהאלקטרודה או מפס השוואת הפוטנציאלים עד כל נקודה במערכת ההארקה. כשהמערכת פרוסה על כמה מבנים, מחברים את מערכות ההארקה שלהם למערכת משותפת, בשתי נקודות לפחות בכל מבנה (סעיף 26). בשטח אנחנו פוגשים פס הארקה חלוד, כבל הארקה שחובר לחלק לא ייעודי, ואפילו פלייר נעילה ששימש מחבר הארקה.

תוכנית הארקות של בית פרטי: הקונסטרוקציה מחוברת לגיד הארקה בתעלה, מגן המתח שבקופסת ה־DC והממיר מחוברים לפס הארקות, עם חתך לכל מוליך והערות ביצוע
תוכנית הארקות מתוך תיק ביצוע (בית פרטי, 20.2 kWp). בהערות: להתקין את הפס בקופסה סגורה ולסמן את גידי ההארקה. לחצו להגדלה.

מה בודקים לפני ההפעלה, ומול אילו תוכניות

לפני ההפעלה הראשונה, אחרי שינוי יסודי ובאופן תקופתי, המיתקן נבדק בידי חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים, והאחריות לכך על בעל המיתקן (סעיף 28). ההנחיות מפרטות אילו תוכניות נדרשות: פריסת הציוד, חד־קווי ותוכנית פיקוד ובקרה בצד ה־DC ובצד ה־AC, ותוכנית הארקות (סעיף 32). טופס הבדיקה של מיתקן פוטו־וולטאי מתחיל במסמכים: תוכניות חד־קוויות ופריסת ציוד בגרסת AS MADE, תוכנית הארקות, אישורים על תקניות הציוד והצהרת החשמלאי המבצע. כך מתחבר כל פרט בבדיקה לתכנון:

סוג הפאנלים ומספרם, מול המפרט והתוכנית
בתכנון: תוכנית הסטרינגים וטבלת הנתונים שבכל גיליון.
חתך המוליכים, מול הזרם הנקוב וכיול ההגנות
בתכנון: חד־קווי DC ו־AC, עם חתך לכל כבל וזרם נקוב לכל מפסק.
מיתוג והגנות בצד ה־DC, כולל הגנות מתח יתר וברקים
בתכנון: חד־קווי DC, עם קופסאות ה־DC, הנתיכים, המנתקים ומגני המתח.
רציפות ההארקה והשוואת הפוטנציאלים
בתכנון: תוכנית ההארקות.
התנגדות בידוד, עכבת לולאת תקלה ומפסקי מגן
בתכנון: מדידות באתר, מול המעגלים שבחד־קווי.
ניתוק משותף למיתקן הסולארי ולמיתקן הצריכה
בתכנון: חד־קווי AC והלוח הראשי.
שלטי אזהרה, ותוכניות חשמל בתוך הלוחות
בתכנון: הערות הביצוע בגיליונות.

הרשימה מבוססת על טופס הבדיקה (תוספת שנייה) ועל סעיף 29 בהנחיות מינהל החשמל.

יש שתי בדיקות נפרדות. לפי חברת החשמל, הבדיקה לצורך ההיתר נעשית בידי בודק של חברת החשמל או בודק פרטי, לבחירת הלקוח, ובדיקת החיבור וההפעלה המסחרית, כולל הסנכרון, בידי בודק של חברת החשמל בלבד. בבדיקת ההתחברות נבדקים, בין השאר, כיוונון הממירים, ההתנתקות מהרשת וההשהיה לפני חיבור מחדש (סעיף 30). מיתקן עד 630 קו״א יכול לפעול לפי היתר סוג, עם הצהרת החשמלאי שהתקין אותו וטופס בדיקה חתום בידי חשמלאי בודק (סעיף 27). מעל 630 קו״א, לפי עמוד ההיתרים של מינהל החשמל, מגישים בקשה להיתר, עם תוכניות חד־קוויות ותוכניות הארקה חתומות ודוח בדיקה. ובהמשך, לפי סעיף 31: ביקורת של חשמלאי לפחות אחת לשלוש שנים, ובדיקה של חשמלאי בודק לפחות אחת לשש שנים.

טיפ מהשטח

שיניתם משהו בשטח, סטרינג, חתך כבל או מיקום של קופסה? עדכנו את התוכניות לפני הבדיקה. הבודק עובד מול תוכניות AS MADE, וההנחיות דורשות שתוכניות החשמל יהיו גם בלוחות. כשבדקנו מערכות קיימות, לא פעם לא היו להן תוכניות שמתאימות למה שהותקן, ולפני כל תיקון היה צריך לשחזר את התכנון מהשטח. מה עוד בודקים לפני החיבור, במאמר בדיקת קבלה למערכת סולארית.

מה כולל התכנון החשמלי בחוד אנרגיה

צוות ההנדסה של חוד אנרגיה ממשיך מפריסת הפאנלים שאושרה על המודל התלת־ממדי, ובסט המלא מוסר גיליונות שהחשמלאי מתקין לפיהם:

  • תוכנית סטרינגים: המסלול של כל סטרינג, הקטבים, האופטימייזרים כשיש ותוואי החיווט, ולפי הצורך גם גיליון סטרינגים ותעלות כבלים.
  • קיר ממירים: המיקום של כל ממיר, לוח DC, לוח AC ופס הארקות, והמרחקים ביניהם.
  • תוכנית הארקות: מהקונסטרוקציה ומהממירים ועד פס השוואת הפוטנציאלים, עם חתך לכל מוליך.
  • חד־קווי DC ו־AC: מהפאנלים, דרך קופסאות ה־DC והממיר, ועד לוח מונה הייצור והלוח הראשי. החד־קווי לבקשת החיבור נמסר עם חתימת מהנדס.

בכל גיליון יש טבלת נתונים קבועה: גודל החיבור, הספק AC ו־DC, מקדם העמסה, מספר הפאנלים, הזוויות והדגמים. לפי הפרויקט מצטרפים דוח PVsyst, מפרטים טכניים וטופסי בדיקה On-Grid ו־Off-Grid. דפים אמיתיים מהתיקים, בלי שמות, יש בעמוד אינטרסול למתקינים.

שאלות נפוצות

מי רשאי לתכנן את החשמל של מערכת סולארית?

רק בעל רישיון חשמלאי מתאים. חוק החשמל מגדיר גם עריכת תוכניות טכניות כעבודת חשמל, והנחיות מינהל החשמל קובעות שרק חשמלאי יתכנן, יתקין ויבדוק מיתקן פוטו־וולטאי. היקף התכנון תלוי ברישיון: לפי תקנות הרישיונות, חשמלאי הנדסאי מתכנן עד 630×3 אמפר, וחשמלאי מהנדס כל תוכנית. עבודה שאינה עבודת חשמל, כמו התקנה מכנית של פאנלים, מותרת לפי הוראות חשמלאי ובפיקוחו.

כמה פאנלים אפשר לחבר בסטרינג אחד?

אין מספר קבוע, וזה תלוי בפאנל ובממיר. מתח הריקם של הסטרינג בבוקר הקר ביותר באתר חייב להישאר מתחת למתח המרבי של כניסת הממיר ושל רכיבי ה־DC, ומתח העבודה ביום חם צריך להישאר בטווח ה־MPPT. מחשבים עם מקדמי הטמפרטורה מדף הנתונים של הפאנל, ולא לפי המתח הנומינלי. במערכת עם אופטימייזרים, הטווח המותר נקבע לפי הוראות היצרן.

מה זה יחס DC/AC, ואיזה יחס נכון?

זה היחס בין הספק הפאנלים להספק הממיר, ונקרא גם מקדם העמסה. יחס מעל 1 מקובל, כי פאנלים מגיעים להספק הנקוב רק בשעות מעטות בשנה. ככל שהיחס עולה, הממיר חותך יותר משיא הצהריים. אין מספר אחד נכון: הוא תלוי בכיוון הפאנלים, בגודל החיבור ובהספק שאושר, וסימולציית תפוקה מראה כמה ייצור נחתך בכל יחס.

איזה מפסק פחת צריך במערכת סולארית?

לפי סעיף 19 בהנחיות מינהל החשמל (נוסח 2022), מפסק פחת שמותקן בקו הזינה לממיר, או ללוח שאליו מחוברים כמה ממירים, יהיה מטיפוס B לפי ת״י 62423. יש חריגים, למשל כשיצרן הממיר מצהיר על הפרדה גלוונית בין צד ה־DC לצד ה־AC, או כשמותקן מפסק מטיפוס A יחד עם התקן לזיהוי זליגה בזרם ישר לפי IEC 62955. לכן הבחירה תלויה בממיר.

מה ההבדל בין תוכנית חד־קווית לתוכנית AS MADE?

התוכנית החד־קווית היא התכנון: כל מעגל מסומן בה בקו אחד, מהפאנלים ועד נקודת החיבור, עם הכבלים, ההגנות והמנתקים. AS MADE, או תוכנית עדות, היא התוכנית אחרי שעודכנה למה שהותקן בפועל. בטופס הבדיקה של מיתקן פוטו־וולטאי הבודק מבקש תוכניות חד־קוויות ופריסת ציוד בגרסת AS MADE, וההנחיות דורשות שתוכניות החשמל יימצאו גם בלוחות עצמם.

מקורות רשמיים וקישורים

המסמכים שהמאמר נשען עליהם, באתרים של הגופים עצמם. נוסחים ותעריפים מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק את הגרסה העדכנית לפני החלטה.

  1. מינהל החשמלהנחיות מנהל מינהל החשמל להתקנת מיתקן פוטו־וולטאי (במתח גבוה ובמתח נמוך), תשפ״ב–2022הנוסח שהמאמר מצטט · 24.01.2022
  2. מינהל החשמלהגשת בקשה להיתר הפעלה למתקן ייצור באנרגיה מתחדשת: פוטו־וולטאי, אגירה בלבד או משולבהיתרים; אותו נוסח של ההנחיות · עודכן 29.04.2026
  3. חקיקהחוק החשמל, התשי״ד–1954נוסח משולב, ויקיטקסט
  4. חקיקהתקנות החשמל (רשיונות), התשמ״ה–1985נוסח משולב, ויקיטקסט
  5. חקיקהתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991, תקנה 25נוסח משולב, ויקיטקסט
  6. חברת החשמלטופס בדיקה של מיתקן פוטו־וולטאי (תוספת שנייה – היתר סוג)אתר המעגל
  7. חברת החשמלבדיקות מתקן: מתקני ייצור מבוזריםאתר המעגל
  8. חברת החשמלמסמך הנחיות לכוונון מהפכים פוטו־וולטאייםאתר המעגל · עדכון 06/2022
  9. חברת החשמלייצור מבוזר: תנאי סף טכנייםאתר המעגל
  10. חברת החשמלהנחיות ליועץ החשמל בנושא התקנת מונה הייצור במתקנים משולביםאתר המעגל · פברואר 2022
  11. חברת החשמלהגבלת הזרמת אנרגיה לרשת ו/או הגבלת צריכה מהרשת בשילוב מתקן פוטו־וולטאיאתר המעגל · 12.09.2023
  12. מכון התקניםטבלת מהפכים פוטו וולטאייםממירים מאושרים להתקנה · מתעדכנת
  13. מכון התקניםת״י 62548 — דרישות תכן עבור מערכים פוטו־וולטאיים (PV)תכן צד ה־DC · 2018
  14. מכון התקניםת״י 61439 חלק 2 — לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספקלוחות, כולל לוחות PV · מהדורת 2025
  15. כבאות והצלההוראת נציב כבאות והצלה 543 — סידורי בטיחות אש במתקנים פוטוולטאיםשילוט ממיר ו־DC · 2013

צריכים תכנון חשמלי למערכת?

צוות ההנדסה של חוד אנרגיה מתכנן סטרינגים, קיר ממירים, הארקות וחד־קווי DC ו־AC, מהמדידה ועד התוכניות לביצוע.

רוצים שנבדוק את המקרה שלכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם. אפשר גם להתקשר: 052-478-9093

צרו איתנו קשר

משרדי ההנהלה (סניף מרכז)

שד׳ טום לנטוס 60, נתניה

סניף צפון

התוכנה 4, עפולה

טלפון

אימייל

contact@hod-eng.com