בקצרה
- PVsyst היא תוכנת סימולציה שמחשבת, שעה אחר שעה לאורך שנה, כמה חשמל מערכת סולארית צפויה לייצר, לפי המיקום, הכיוון, הצל, הציוד וההפסדים.
- בדוח יש שלושה מספרים מרכזיים: תפוקה שנתית בקוט״ש, תפוקה סגולית (קוט״ש לכל קו״ט של פאנלים) ויחס ביצועים (PR), ולצדם דיאגרמת הפסדים מהשמש ועד הרשת.
- את הדוח מבקשים גופים מממנים ומשקיעים, קונים של מערכות קיימות ובעלי נכסים שמשווים הצעות. בבניין חדש, חלק מהרשויות דורשות סימולציה של התפוקה.
- הדוח אמין רק כשההנחות שלו נכונות: בודקים שהציוד, הזווית, הצל, הלכלוך ומגבלות הרשת בדוח הם מה שיהיה בשטח.
- סימולציה היא תחזית, לא מדידה. משווים אותה לייצור בפועל אחרי שנה מלאה, חודש מול חודש.
מה זה PVsyst, ומה הסימולציה מחשבת?
PVsyst היא תוכנה לתכנון ולסימולציה של מערכות סולאריות, של חברת PVsyst SA, והיא כלי ייחוס נפוץ בענף כשצריך תחזית תפוקה שאפשר לבדוק. התוכנה בונה מודל של המערכת ומריצה אותו על שנה שלמה של נתוני מזג אוויר, בצעדים של שעה (ואפשר גם קצרים יותר). בכל צעד היא מחשבת כמה קרינה מגיעה לפאנלים, כמה ממנה הופכת לחשמל, וכמה הולך לאיבוד בדרך: בצל, בחום, בלכלוך, בכבלים ובממיר.
התוצאה היא דוח של כמה עמודים: הנתונים שנכנסו לחישוב, הייצור הצפוי לכל חודש ולשנה, ופירוט ההפסדים. מי שמבין את הדוח יכול לבדוק בעצמו אם התחזית סבירה, ולא רק לקבל מספר אחד בשורה התחתונה. על התכנון כולו, מהמדידה ועד התוכניות לביצוע, בעמוד תכנון מערכת סולארית.
לא כל תחזית תפוקה היא דוח PVsyst. לאומדן ראשוני של מה שהגג יכול לתת, משרד האנרגיה מפעיל סימולטור באתר הלאומי לאנרגיות מתחדשות. למתקינים שצריכים הצעת מחיר כבר בפגישה יש כלי מכירה, כמו הדיזיינר של אינטרסול, שבו מציבים פאנלים על המפה ומקבלים הספק, תפוקה ומודל כלכלי. דוח הנדסי כמו PVsyst נכנס לפרטים: מודל של הגג והסביבה, הציוד המדויק וכל ההפסדים. העקרונות במאמר נכונים גם לתוכנות סימולציה אחרות.
מה נכנס לסימולציה: הנתונים שקובעים את התוצאה
כל מספר בדוח נשען על נתונים שמישהו הזין. אלה העיקריים, ומה כדאי לבדוק בכל אחד:
- מיקום ומזג אוויר
- קרינה וטמפרטורה לכל שעה בשנה, משנה טיפוסית או מערכים חודשיים שהתוכנה הופכת לשעתיים. המיקום צריך להיות נכון, ומקור הנתונים צריך להיות כתוב בדוח.
- כיוון וזווית
- הכיוון (אזימוט) והשיפוע של כל משטח פאנלים, כמו על הגג. גג עם כמה כיוונים מופיע בדוח ככמה משטחים.
- הצללות
- אופק רחוק, כמו הרים ובניינים רחוקים, והצללה קרובה מסצנה תלת־ממדית: מעקות, דודי שמש, מזגנים, בניינים שכנים ושורות פאנלים שמצלות זו על זו.
- פאנלים וממירים
- הדגם המדויק, מספר הפאנלים, החלוקה לסטרינגים, והיחס בין הספק הפאנלים (DC) להספק הממירים (AC).
- הפסדים
- לכלוך, כבלים DC ו־AC, אי־התאמה בין פאנלים, איכות הפאנלים והירידה בשנה הראשונה. לכל אחד יש ערך שמישהו קבע, וכדאי לדעת מי ועל סמך מה.
- מגבלות רשת
- אם תשובת המחלק מגבילה את ההזרמה לרשת, המגבלה צריכה להיות בסימולציה.
הצללה: הנתון שעושה את ההבדל הגדול
PVsyst מחשבת את ההצללה הקרובה על סצנה תלת־ממדית של המערכת והסביבה. אפשר לבנות אותה בתוכנה, או לייבא אותה מתוכנות שרטוט בפורמטים 3DS, DAE ו־PVC. כשיש סריקת רחפן של האתר, אפשר לבנות ממנה את הסצנה, וכך הסימולציה רואה את הגג והסביבה כמו שהם, ולא כמו שמישהו זוכר אותם.
ההבדל בין חישוב מפורט לכלל אצבע יכול להיות גדול. במתחם מגדלי מגורים מתוכנן אחד, עם פאנלים על שלושה מפלסי גג, ההערכה לפי מפתח החישוב העירוני נתנה 1,445 עד 1,571 קוט״ש לכל קו״ט של פאנלים בשנה. הסימולציה השעתית של הצוות, שסופרת את הצל של המגדלים בכל שעה, נתנה 1,331: ההצללה הקרובה לבדה הורידה כ־17.6% מהקרינה שמגיעה לפאנלים. באותו מקרה הפריסה המפורטת גם הכניסה לגגות יותר פאנלים, ולכן התפוקה הכוללת דווקא עלתה. זה מקרה אחד, להמחשה, והפרטים בעמוד מערכת סולארית בבניין חדש. איך מאתרים צל ומקטינים אותו, במאמר הצללה במערכת סולארית.
פאנלים, ממירים והיחס ביניהם
הסימולציה משתמשת בקובץ נתונים של כל דגם פאנל וממיר, ולכן הדגם בדוח צריך להיות הדגם שבהצעה. בישראל הציוד צריך גם לעמוד בדרישות: מכון התקנים מפרט את התקנים לפאנלים ומפרסם רשימות של ממירים, פאנלים ומערכות אגירה מאושרים. החלוקה לסטרינגים ועובי הכבלים נקבעים בתכנון החשמלי, ומופיעים בדוח כשורות הפסד.
כשהספק הפאנלים גדול מהספק הממירים, הממיר "חותך" חלק מהאנרגיה בשעות החזקות של השנה. זה יכול להשתלם, כי הפאנלים הנוספים מייצרים גם בכל שאר השעות, אבל ההפסד צריך להופיע בדוח, בשורת ההפסד של הממיר מעל ההספק הנומינלי.
מגבלות רשת ותשובת המחלק
לפעמים לא כל מה שהמערכת יכולה לייצר מותר להזרים לרשת. לפי ההנחיות של חברת החשמל להגבלת הזרמת אנרגיה לרשת, במערכת שמשולבת במתקן צריכה ובהספק מותקן מעל 100 קו״ט, תשובת המחלק יכולה לקבוע שההזרמה לרשת תוגבל. חברת החשמל מפרסמת גם דף מידע על סוגי המגבלות שעשויות להופיע בתשובת המחלק. ב־PVsyst מגדירים מגבלה כזו בהגדרות ניהול האנרגיה, והסימולציה מחשבת אותה כאנרגיה שהממיר חותך. סימולציה שמתעלמת ממגבלה שכתובה בתשובת המחלק מראה ייצור שלא יגיע לרשת. כשיש מגבלה, סוללה יכולה לנצל חלק מהעודף, וזה הנושא של העמוד אגירה סולארית.
מה יוצא מהסימולציה: המספרים בדוח
- תפוקה שנתית Produced energy
- האנרגיה שהמערכת צפויה לייצר בשנה בנקודת החיבור, בקוט״ש, אחרי כל ההפסדים. זה המספר שנכנס למודל הכלכלי.
- תפוקה סגולית Specific production
- התפוקה השנתית חלקי ההספק הנקוב של הפאנלים, בקוט״ש לכל קו״ט. בשטח קוראים לזה לפעמים "שעות שמש". המספר מאפשר להשוות מערכות בגדלים שונים, אבל הוא תלוי במיקום, בכיוון ובצל, ולכן אין מספר אחד שנכון לכל גג (מה קובע אותו, במאמר תפוקה של מערכת סולארית). שימו לב לבסיס: PVsyst מחלק בהספק הפאנלים (DC), ואילו בהסדרה "הספק מותקן" הוא ההספק של הממיר (AC), לפי אמת מידה 175. כשמשווים מספרים, בודקים שהבסיס זהה.
- יחס ביצועים Performance Ratio, PR
- היחס בין האנרגיה שהמערכת מפיקה לאנרגיה שהייתה מפיקה אילו עבדה כל הזמן בנצילות הנקובה, על אותה קרינה שמגיעה לפאנלים. לפי התיעוד של PVsyst, ה־PR כולל את ההפסדים האופטיים (צל, זווית פגיעה, לכלוך) ואת הפסדי המערך והממיר, ואינו תלוי ישירות בכיוון הפאנלים. לכן הוא עונה טוב על השאלה "כמה הולך לאיבוד", ופחות על השאלה "כמה ייוצר". בסימולציה של פרויקט המגדלים שלמעלה ה־PR יצא כ־68%, בעיקר בגלל הצל.
- דיאגרמת הפסדים Loss diagram
- שרשרת מהקרינה על משטח אופקי באתר ועד האנרגיה שנכנסת לרשת, עם כל הפסד בדרך. לפי PVsyst, כל אחוז בדיאגרמה מחושב מהשלב שלפניו, ולכן אי אפשר פשוט לחבר את האחוזים.
- הערכות הסתברות P50 / P90
- ל־P50 יש סיכוי של 50% שהייצור בשנה יעבור אותו, ול־P90 סיכוי של 90%, ולכן הוא נמוך יותר. לפי PVsyst, הגורמים העיקריים לפער ביניהם הם אי־הוודאות בנתוני מזג האוויר והשונות שלהם משנה לשנה. החישוב דורש נתונים נוספים, ולכן לא כל דוח כולל אותו. אם הדוח מיועד לגוף מממן, בררו מראש מה הוא מבקש.

איך קוראים דוח PVsyst בעין ביקורתית?
חלק גדול מהבדיקה לא דורש מהנדס: משווים את הדוח להצעה ולגג. שבע בדיקות שכדאי לעשות:
אותה מערכת כמו בהצעה
דגם הפאנל, דגם הממיר, מספר הפאנלים, החלוקה לסטרינגים וההספק המותקן. דוח שמחשב מערכת אחרת מזו שמציעים לכם לא אומר הרבה על המערכת שלכם.
כיוון וזווית כמו על הגג
הכיוון והשיפוע בדוח צריכים להתאים לגג ולתוכנית ההצבה. בגג עם כמה כיוונים צריך לראות כמה משטחים, כל אחד עם הפאנלים שלו.
שורת ההצללה
אם ההצללה בדוח היא אפס, והגג מוקף מעקה, דודי שמש, עצים או בניין שכן, משהו חסר. בדקו שיש סצנה תלת־ממדית, ושהיא כוללת את הסביבה ולא רק את הפאנלים.
הנחת הלכלוך
לפי התיעוד של PVsyst, ההפסד מלכלוך תלוי מאוד בסביבה ובגשם: באזור חקלאי הוא יכול להיות משמעותי בעונות מסוימות, ובאזור תעשייה הפסד של כמה אחוזים הוא דבר נפוץ. אפשר להגדיר אותו לכל חודש בנפרד. ערך קטן אחד לכל השנה, בגג ליד לול או מפעל, ראוי לשאלה.
מגבלות רשת
אם בתשובת המחלק יש מגבלת הזרמה, היא צריכה להופיע בהגדרות ובתוצאות. אם הדוח הופק לפני שהתקבלה התשובה, כדאי לעדכן אותו.
השנה הראשונה, ומה שאחריה
הסימולציה מחשבת שנה אחת. את הירידה ההדרגתית בייצור של הפאנלים לאורך השנים מחשבים בנפרד: ל־PVsyst יש כלי לכך, ואפשר גם במודל הכלכלי. בדקו לאיזו שנה מתייחס המספר, ואיך נבנתה התחזית לשנים הבאות.
מי הפיק, ומתי
בכותרת הדוח מופיעים גרסת התוכנה ותאריך ההפקה, ודוח ישן לא משקף שינויים בתכנון. דוח שהפיק מי שמוכר את המערכת אינו בדיקה בלתי תלויה, ויש גופים מממנים ומשקיעים שמבקשים סימולציה מגורם שאינו המתכנן.
בבדיקה לפני רכישה של תיק מערכות קיימות, ב־30 מתוך 37 אתרים זווית ההתקנה לא הייתה תקינה, ולרוב הפאנלים היו בזווית של 5 מעלות בלבד. על הנייר זווית כזו מכניסה יותר פאנלים לגג. בשטח הגשם כמעט לא מנקה אותם, הלכלוך נאסף בשוליים התחתונים, והייצור יורד. אם הדוח מניח מעט לכלוך בזווית כזו, שאלו על מה ההנחה נשענת. התמונות בעמוד ליקויים במערכת סולארית.
מי מבקש דוח PVsyst, ולמה?
דוח תפוקה מבקשים כשמישהו צריך לסמוך על מספר שהוא לא חישב בעצמו:
- גופים מממנים ומשקיעים, שבונים על הייצור את תוכנית ההחזר. הדרישות שלהם משתנות מגוף לגוף, ולכן כדאי לשאול לפני שמזמינים איזה פירוט הם צריכים ומי צריך להפיק את הדוח.
- קונים ומוכרים של מערכות קיימות, שרוצים לדעת אם המערכת מייצרת כמו שהיא אמורה, ולתמחר את הפער. עוד בעמוד חוות דעת מומחה הנדסית.
- בעלי נכסים שמשווים הצעות. כשכל המתקינים מתמחרים את אותו תכנון ואותה תחזית, משווים מחיר ואיכות ולא הבטחות. לבית פרטי ראו אינטרסול לבעלי בתים, ולעסק, למשק או לקרקע אינטרסול לעסקים ולחקלאים.
- יזמים של בניינים חדשים. בחלק מהערים נקבע יעד ייצור בקוט״ש, וצריך להראות שהתכנון עומד בו. לא מצאנו מסמך עירוני שמזכיר את PVsyst בשמו, ולכן כדאי לוודא מראש מה היחידה הבודקת מקבלת. ראו מערכת סולארית בבניין חדש.
- בעלי מערכת שמוסיפים פאנלים בלי להגדיל את החיבור, לפי אמת מידה 35מד של רשות החשמל. הסימולציה מראה כמה הפאנלים הנוספים יוסיפו בפועל, וכמה מהתוספת הממיר יחתוך אם ההספק שלו לא גדל.
סימולציה מול מציאות: למה המונה מראה מספר אחר?
גם סימולציה טובה לא תחזה בדיוק את הייצור של שנה מסוימת. הסיבות העיקריות לפער:
- מזג האוויר. הסימולציה רצה על שנה טיפוסית, והשנה האמיתית יכולה להיות שמשית יותר או פחות.
- לכלוך ותחזוקה. מערכת שלא נוקתה, או הנחת לכלוך אופטימית בדוח, מורידות את הייצור מתחת לתחזית.
- תקלות וזמינות. ממיר שנעצר לכמה ימים, סטרינג מנותק או הפסקות ברשת. בדוח אפשר להניח אחוז של חוסר זמינות, אבל תקלה ארוכה תוריד את הייצור מתחת לתחזית.
- שינויים בסביבה. עץ שגדל או בניין שנבנה בסמוך מוסיפים צל שלא היה בסצנה.
- התקנה שונה מהתכנון. זווית אחרת, כבלים ארוכים יותר או חלוקה אחרת לסטרינגים.
לכן משווים אחרי שנה מלאה ולא אחרי חודש אחד, ובודקים חודש מול חודש: פער קבוע בכל החודשים מכוון לבעיה קבועה, ופער רק בחלק מהעונות מכוון לצל או ללכלוך עונתי. את הייצור בפועל רואים בפורטל הניטור של הממיר. גם במערכת האנרגיות המתחדשות של חברת החשמל אפשר לעקוב אחרי נתוני הייצור והתשלומים, בכניסה עם הזדהות (נכון ל־22.11.2026, נתוני הייצור והצריכה מסומנים שם "בהרצה"). על מה מסתכלים בניטור, במאמר ניטור מערכות סולאריות.
דוגמה מהשטח: בבדיקה לפני רכישה של מערכת של 140.8 קו״ט על גג מבנה מסחרי, השווינו שנה מלאה של ייצור לסימולציית PVsyst.
הפער לבדו לא אומר מה הסיבה, אבל הוא אומר שצריך לחפש. בבדיקה בשטח של אותה מערכת נמצאו גם ליקויי התקנה. הפרטים בעמוד ליקויים במערכת סולארית.
דוח PVsyst לא מחליף בדיקה. מערכת יכולה לעמוד בתחזית ועדיין להיות מותקנת לא נכון, ומערכת תקינה יכולה לייצר פחות בשנה חלשה. התחזית אומרת מה לצפות, והבדיקה בשטח אומרת מה קורה.
מהקוט״ש לשקלים: איך התחזית נכנסת לחישוב הכדאיות
התפוקה השנתית היא הבסיס לכל חישוב כלכלי של המערכת. איך כל קוט״ש הופך לכסף תלוי בשיטת ההתחשבנות: לפי אמת מידה 176 בעל המערכת בוחר בין תשלום על כל הייצור לבין תשלום רק על מה שמוזרם לרשת. בשיטה השנייה צריך גם את פרופיל הצריכה, כדי לדעת כמה מהייצור נצרך במקום וכמה עובר לרשת. בשתי השיטות, טעות של כמה אחוזים בתחזית הופכת לטעות בהכנסה, בכל שנה מחדש.
לפי החלטה 70103 של רשות החשמל (13.1.2025), מערכת גג חדשה שנרשמת עד 31.12.2026 מקבלת תעריף לפי מדרגות הספק, למשך 26 שנה מקבלת תשובת המחלק. התעריף נומינלי ואינו צמוד למדד. המדרגות והסכומים מתעדכנים, ולכן בודקים את ההחלטה שבתוקף ביום הבקשה.
שני דברים נוספים נכנסים לחשבון: הירידה ההדרגתית בייצור הפאנלים לאורך השנים, ואנרגיה שנחתכת בגלל מגבלת הזרמה ולא נמכרת בכלל. על המודל הכלכלי המלא, במאמר החזר השקעה ממערכת סולארית.
דוח PVsyst בחוד אנרגיה
צוות ההנדסה של חוד אנרגיה מריץ PVsyst ברישיון החברה, כחלק מתכנון המערכת או כשירות נפרד, לפי הזמנה. המערכת מתוכננת על מודל תלת־ממדי של הגג והסביבה, מסריקת רחפן או, בבניין חדש, מקבצי האדריכל, ולכן אפשר להריץ את הסימולציה על הפריסה ועל הציוד שבתוכניות. מתקינים שעובדים דרך אינטרסול מקבלים את הדוח בעמוד הפרויקט, בלשונית משלו, כשהוא מוזמן. וחשוב לזכור: הדוח הוא תחזית עם ההנחות שלה, לא התחייבות לייצור.
שאלות נפוצות
האם דוח PVsyst מבטיח כמה המערכת תייצר?
לא. הדוח הוא תחזית, שנשענת על נתוני מזג אוויר של שנה טיפוסית ועל הנחות לגבי צל, לכלוך, ציוד והפסדים. בשנה שמשית הייצור יכול לעבור את התחזית, ובשנה חלשה לרדת ממנה, גם כשהמערכת תקינה. התחזית שימושית כקנה מידה: כשהייצור לאורך שנה מלאה רחוק ממנה, זה הזמן לבדוק את המערכת בשטח. מה בודקים, בעמוד בדיקות מתקדמות.
מה ההבדל בין P50 ל־P90 בדוח PVsyst?
שניהם הערכות של התפוקה השנתית. ל־P50 יש סיכוי של 50% שהייצור בשנה יעבור אותו, ול־P90 סיכוי של 90%, ולכן הוא נמוך יותר. לפי התיעוד של PVsyst, הפער ביניהם נובע בעיקר מאי־הוודאות בנתוני מזג האוויר ומהשונות שלהם משנה לשנה, ולצדם מאי־ודאות במודל של הפאנלים ובשאר הנתונים. החישוב דורש נתונים נוספים, ולכן לא כל דוח כולל אותו. אם הדוח מיועד לגוף מממן, כדאי לברר מראש מה הוא מבקש.
אפשר להגיש לעירייה דוח PVsyst לבניין חדש?
בשלב תוכנית העיצוב וההיתר, דוח PVsyst הוא דרך מקובלת להציג תפוקה שנתית והפסדי הצללה. בחלק מהערים נקבע יעד ייצור בקוט״ש, ויש עירייה שדורשת סימולציה של התפוקה החזויה בלי לציין תוכנה. בשלב התב״ע, לעומת זאת, ההנחיות הארציות מונות תוכנות קרינה מסוימות ומתירות אחרות רק באישור מראש. לא מצאנו מסמך עירוני שמזכיר את PVsyst בשמו, ולכן מוודאים מראש מה היחידה הבודקת מקבלת, ומצרפים סיכום בעברית שמשווה ליעד. עוד בעמוד מערכת סולארית בבניין חדש.
אפשר להפיק דוח PVsyst למערכת שכבר מותקנת?
כן. מריצים את הסימולציה על המערכת כמו שהיא בשטח: הציוד שמותקן, הזווית והכיוון בפועל, והצל שקיים היום. את התוצאה משווים לייצור שנמדד, חודש מול חודש. כך עושים בבדיקה לפני רכישה של מערכת קיימת, ובמחלוקת על תפוקה נמוכה מהמובטח. פער גדול הוא סימן לחפש בשטח את הסיבה. עוד בעמוד חוות דעת מומחה הנדסית.
אפשר לקבל דוח PVsyst מחוד אנרגיה?
כן. צוות ההנדסה של חוד אנרגיה מפיק דוחות PVsyst ברישיון החברה, כחלק מתכנון המערכת או כשירות נפרד, לפי הזמנה. בעל בית יכול להזמין תכנון ומפרט טכני עם PVsyst, כדי שכל המתקינים יתמחרו את אותה מערכת. מתקינים שעובדים דרך אינטרסול מקבלים את הדוח בעמוד הפרויקט, כשהוא מוזמן. אפשר להשאיר פרטים בטופס בסוף העמוד, או לקרוא על תכנון מערכת סולארית.
מקורות רשמיים וקישורים
המסמכים שהמאמר נשען עליהם, באתרים של הגופים עצמם. נוסחים ותעריפים מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק את הגרסה העדכנית לפני החלטה.
- רשות החשמלהחלטה 70103 – הארכת תוקף ועדכון האסדרה והתעריפים למתקני יצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשתהתעריף ותקופת התעריף · 13.1.2025
- רשות החשמלאמת מידה 176 – הסדרי תשלומים לצרכנים רשומים (נוסח משולב בוויקיטקסט)שתי שיטות התחשבנות · נקרא 22.11.2026
- רשות החשמלאמת מידה 175 – שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק (נוסח משולב בוויקיטקסט)הגדרת הספק מותקן · נקרא 22.11.2026
- רשות החשמלאמת מידה 35מד – תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו־וולטאי בלא הגדלת חיבור (נוסח משולב בוויקיטקסט)תוספת פאנלים · תיקון אחרון בהחלטה 72804, 8.12.2025
- חברת החשמלהגבלת הזרמת אנרגיה לרשת ו/או הגבלת צריכה מהרשת בשילוב מתקן פוטו-וולטאי (אתר המעגל)מגבלת הזרמה מעל 100 קו״ט · 12.09.2023
- חברת החשמלדף מידע בדבר סוגי המגבלות בתשובת המחלק (אתר המעגל)מגבלות בתשובת המחלק · 3/2025
- חברת החשמלמערכת אנרגיות מתחדשות – נתוני ייצור ותשלומיםנתוני ייצור ותשלומים · נבדק 22.11.2026
- מכון התקניםמערכות אנרגיה מתחדשות: פוטו וולטאי (PV), מהפכים, מערכות אגירה ו-PCSתקנים ורשימות ציוד מאושר
- משרד האנרגיההאתר הלאומי לאנרגיות מתחדשות (סימולטור כמה הגג שווה)אומדן ראשוני לגג · נבדק 22.11.2026
- PVsyst SAPerformance Ratio PRהגדרת יחס ביצועים, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026
- PVsyst SALoss diagramדיאגרמת הפסדים, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026
- PVsyst SAP50 - P90 evaluationsהערכות הסתברות, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026
- PVsyst SASoiling lossהפסד לכלוך, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026
- PVsyst SAGrid power limitationמגבלת הספק לרשת, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026
- PVsyst SASketchup and other CAD softwareייבוא סצנת הצללה, תיעוד התוכנה · נקרא 22.11.2026



